מוניקנדאם – Monnickendam

מוניקנדאם (סכר הנזירים) ממוקמת כ- 25 דקות נסיעה מאמסטרדם, כיוון שהיה קשה להגיע לאזור הביצות בו נמצא הישוב העדיפו מושלי הולנד לתת גם למוניקנדאם מעמד של עיר (1355) אשר תוכל להתנהל עצמאית עם ראש ומועצת עיר. מיקום העיירה על גדות הים הדרומי לשעבר (Zuiderzee) ובקרבה לאגמים חשובים באזור גרמה לשגשוג רב בכל תחום הספנות.

כל המבנים מתקופה זו למעט מגדל השעון (Speeltoren) נהרסו בשריפות שפקדו את העיירה במשך השנים.


בניינים ׳עקומים׳ אך יפהפיים, כנסיות עתיקות וכמובן מגדל השעון מהמאה ה-14 משרים לרחובותיה ההיסטוריים של העיירה תחושה פסטורלית מהמאה ה-17 וה-18. במגדל השעון המשמש גם כמוזיאון, נמצא מגדל הפעמונים (carillon נגינת פעמונים) המזייף ביותר 😅 והעתיק מסוגו באירופה אשר עדיין מנגן עד עצם היום הזה. בשבתות מתקיים שוק קטן במרכז העיר וסביב שלל בתי קפה ומסעדות טובות, אנשי העיירה נחמדים ונעימים.

הקשר היהודי – ידוע כי מעט יהודים גרו בעיר כבר בשנת 1787, תקופה בה המצב הכלכלי היה רע.

בית אשר שימש בשנת 1689 כבית הכנסת הראשון היה ידוע יותר בשם ״בית האספה היהודי״. בבית האספה היהודי לא התפללו כיוון שלא היה מנין לתפילה.

בנין בית הכנסת השני נקנה בשנת 1767 ושימש את הקהילה הקטנה עד נובמבר 1785.

בית הכנסת השלישי נבנה בשנת 1814 אך עלה באש בשרפה שפרצה ב- 27 במרץ 1894.

כחצי שנה לאחר השרפה שוב עמד בנין בית הכנסת על תילו. הבניין הוקם בעזרתה של האוכלוסייה המקומית (לא יהודית).

בית הכנסת הכיל כ- 40 מקומות ישיבה ונחנך ב- 26 בספטמבר 1894 ע״י מקהלת ״נבל דוד״ מאמסטרדם.

במלחמת העולם השנייה גורשו יהודי מוניקנדאם (ע״י הגרמנים שכבשו את הולנד) לאמסטרדם ומשם למחנות ההשמדה סוביבור, אושוויץ-בירקנאו וברגן-בלזן (אנה פרנק).

בסמטה מול הכנסייה הגדולה ישנה אנדרטה עם שמות היהודים שנרצחו בשואה.